רש"י (רבי שלמה ב"ר יצחקי) נולד בטרוייש שבצפון צרפת בשנת 1040 (ד' ת"ת) ונפטר בשנת 1105 (ד' תתס"ה).
גדול המפרשים על התנ"ך והתלמוד, פירושו הידוע כ"פירוש רש"י" נחשב לפירוש היסודי ביותר, וכונה בשל כך "פרשנדתא".
חי בדורו של הרי"ף והערוך, ישיבתו הייתה בורמיזא ורבים נהרו אליה מרחוק.
מבית מדרשו של רש"י יצאו חיבורים נוספים שנכתבו על ידי רש"י או תלמידיו: "ספר האורה" (מיוחס לרבי משה בן רבי שמעיה תלמיד רש"י), "הפרד"ס", "סידור רש"י", "מעשה הגאונים", "איסור והיתר", "תשובות רש"י".
הוא כתב 3 מהדורות לפירושו לתלמוד, ובידינו נמצאת המהדורה השלישית.
החיד"א כתב ששרתה עליו רוח הקודש, ואלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל.
את הקונטרסים שחיבר שלח בעילום שמו לבית המדרש, ע"כ מביאים התוס' פעמים רבות: "פי' הקונטרס".
רבנו תם, נכדו, אמר שגם הוא יכל לכתוב פרוש כזה לגמרא, אך פרוש לתורה כפירוש רש"י לא היה ביכלתו לכתוב.
לרש"י לא היו בנים כי אם 3 בנות ומבתו יוכבד ומבעלה ר' מאיר ב"ר שמואל נולדו רבנו תם והרשב"ם. וחתנו השני היה ר' יהודה ב"ר נתן - ריבב"ן.
רבותיו המובהקים היו: רבי יעקב ב"ר יקר, רבי יצחק ב"ר יהודה, ר' יצחק הלוי.
נכדיו המפורסמים הם רשב"ם ור"ת (מראשוני בעלי התוספות).

להרחבה:
ויקיפדיה
דעת