רבותיו ותלמידיו: שמואל היה מגדולי אמוראי בבל בדור הראשון, וראש ישיבת נהרדעא. היה תלמיד מובהק לאביו וללוי, ולמד תורה גם מפי רבי יהודה הנשיא. מתלמידיו המובהקים: רב נחמן, רב יהודה, מר עוקבא, ורבי אלעזר בן פדת.
שמואל ורב: שמואל נחשב חברו המובהק של רב. במחלוקות הרבות שביניהם, הלכה כשמואל בנושא דיני ממונות (כיון שהיה מומחה בתחום הזה), והלכה כרב בהלכות איסור והיתר (בכורות דף מט ע"ב). משנפטר רב (4007), נחשב שמואל לגדול הדור, ואף רבי יוחנן (גדול אמוראי ארץ ישראל וראש ישיבת טבריה) החשיב את שמואל כרבו (חולין דף צה ע"ב).
תולדותיו: שמואל נחשב מומחה במדעים שונים. היה רופא מומחה, ואף ריפא את רבי ממחלת עיניים (בבא מציעא דף פה ע"ב). וכן היה בקי באסטרונומיה, ואמר: "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא" (ברכות דף נח ע"ב). שמואל היה מרובה ביסורים. בניו מתו בצעירותם, ובנותיו נלקחו בשבי. הוא הנהיג את העם בחסד ובצדקה, תיקן תקנות להקל על עניים ויתומים, ומנע הפקעת מחירים. היה אהוד מאוד אצל שבור מלך פרס, וניצל זאת לטובת אחיו היהודים (מועד קטן דף כו ע"א).
משנפטר שמואל (4014), הפך רב הונא (בחיר תלמידי רב) לגדול אמוראי בבל וראש ישיבת סורא, רב נחמן התמנה לראש ישיבת נהרדעא, ורב יהודה ייסד את ישיבת פומבדיתא ועמד בראשה.
(כתב: הרב אוריאל לוי)