שמעיה ואבטליון הינם הזוג הרביעי שבתקופת הזוגות, רבותיהם של הלל ושמאי - הזוג החמישי והאחרון שבתקופת הזוגות.
שמעיה ואבטליון כיהנו בראשות הסנהדרין בסוף תקופת החשמונאים, למעלה ממאה שנה לפני החורבן. שמעיה כיהן כנשיא, ואבטליון כיהן כמשנהו וכאב בית הדין.
התנא יהודה בן דורתאי העיד עליהם (פסחים דף ע ע"ב): "שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון, שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים".
שמעיה ואבטליון היו בני גרים, מבני בניו של סנחריב (גיטין דף נז ע"ב. סנהדרין דף צו ע"ב). מסופר בתלמוד (יומא דף עא ע"ב): מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש במוצאי יום הכיפורים בסיום עבודתו, הלכו כל העם ללוותו. עברו שמעיה ואבטליון, הניחו העם את הכהן הגדול והלכו אחריהם. בסוף באו שמעיה ואבטליון להיפרד מהכוהן הגדול. אמר להם: יבואו בני העמים לשלום (לגנותם על שהיו בני גרים). אמרו לו: יבואו בני העמים לשלום שעושים מעשה אהרן, ואל יבוא בן אהרן לשלום שלא עושה מעשה אהרן.
(כתב: הרב אוריאל לוי)