נשיא הסנהדרין בזמן המלך אלכסנדר ינאי.
שמעון בן שטח היה מחשובי מנהיגי ישראל ובין גדולי מעמידי התורה שבעל_פה. הוא היה מנהיג תקיף, אשר עמד על קיום דקדוקי דיני תורה ועשה רבות כנגד כל נסיון לערער את תוקף ההלכה המקובלת, בין על ידי לחץ מבחוץ ובין על ידי פורשים מכל סוג, בתוך המחנה.
בתקופתו ביער את הכישוף מן הארץ בתוקף גזירות מיוחדות, ואף העמיד את דיני גביית העדות על מכונם. כמו כן שיכלל ונתן תוקף יתר לכתובת האשה. בשל עמידתו על כוחה המחייב של הסנהדרין, אף הזמין לדין את המלך ותבע ממנו שיתנהג כאחד העם בנתינת כבוד לבית הדין. בשל כך ובשל סיבות רבות אחרות התנגש עם המלך ינאי והיה נאלץ פעמים אחדות להסתתר מפחד נקמת המלך. ואולם כפי שאפשר לראות גם כאן, לא ויתר לא בגלל איומים ולא על ידי כיבודים ודברי חלקות. כאשר התנקמו בו והעידו עדות שקר על בנו, קיבלו הוא ובנו את העונש כדי שלא יבוטלו חוקי הדיון הקבועים.
אף שאחותו (שלום ציון המלכה) היתה אשת ינאי, היה שמעון בן שטח עוסק באומנותו שהיתה כרוכה כנראה בעיבוד עורות.
אחרי מות ינאי המשיכה אשתו שלום_ציון למשול בעם, ותקופת מלכותה, כאשר ההנהגה הפנימית היתה בידי שמעון בן שטח, נחשבה מכל הבחינות כתקופה של אושר בתולדות האומה.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)