מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר בין התנאים והאמוראים. שמו הפרטי של בר קפרא אינו ידוע (ויש אומרים ששמו היה שמעון), וכן לא ברור אם ומה היה הקשר שלו עם ר' אלעזר הקפר. בר קפרא היה מתלמידיו החשובים של רבי יהודה הנשיא, וכחבר לר' חייא אסף בר קפרא קובץ מיוחד של ברייתות המובאות בתלמוד בתור "תני בר קפרא", והלכותיו מצויות במקומות רבים בתלמוד. הוא היה מגדולי הדרשנים שבדורו, וכמה מדברי אגדה ודרשות שלו נשארו בתלמוד הבבלי והירושלמי. בר קפרא היה מפורסם בחריפותו ושנינותו, וכמה מפתגמיו בנושאים שונים נשארו בתלמוד. כפי הנראה היה נחשב בדורו כבעל מקרא, עד שאף רבי שאל ממנו פירושם של מקראות שונים. בגלל נטייתו לאמירות חריפות ובדיחות דעתו קרו כמה מקרים שבהם גרמו דבריו לעלבון לבני משפחתו של רבי, אולם רבי עצמו החשיבו מאד והוא מצדו היה מעריץ של רבו זה, ואף היה ראשון המספידים אותו.
כמעט כל חכמי הדור הראשון לאמוראים היו תלמידיו (וביניהם בן אחותו ר' יהודה בן פדא) והם מוסרים דברי הלכה רבים בשמו.
כפי הנראה חי, לפחות בימיו האחרונים, בגליל ונקבר בעיר פרוד.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)