הוא (ר') שמעון בן זומא.
ר' שמעון בן זומא היה בן דורו של ר' עקיבא. אולם כנראה מת בעודו צעיר לימים ולא נסמך, ומשום כך קוראים לו בדרך כלל "בן זומא" ולא ר' שמעון בן זומא.
בן זומא נחשב מגדולי חכמי דורו, ואף היה בקי בשפות רבות (עליו אמרו שהיה מאלה שדברו בשבעים לשון), ובפרט גדול היה כוחו כדרשן, עד שאמרו עליו חכמים "משמת בן זומא - בטלו הדרשנין".
עם ר' עקיבא נמנה הוא בין "ארבעה שנכנסו לפרדס" לעסוק בתורת הסוד. ואולם רק ר' עקיבא יצא בשלום, ובן זומא "הציץ ונפגע" - שיצא מדעתו, ואולם מת, כנראה, זמן לא רב אחר כך.
על משפחתו ומוצאו, או על שאר תולדות חייו אין אנו יודעים מאומה.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)