יהודה וחזקיה בני ר' חייא, היו תאומים (שנולדו לאמם יהודית בהפרש נדיר של שלושה חדשים). הם עלו עם אביהם מבבל בצעירותם, וכבר באותה שעה היו כבר גדולים בתורה, עד שאמרו חכמים שר' חייא ובניו בעלייתם חזרו וייסדו את התורה בארץ ישראל. כשהגיעו לארץ ישבו עם אביהם על שולחנו של רבי, וזכו לחיבה והוקרה מיוחדת. מן המסופר בכמה מקומות עולה כי היו גם צדיקים גדולים שתפילתם נענית. כמו אביהם, גם הם לא התפרנסו מן התורה, אלא עסקו גם בחקלאות ומסחר לפרנסתם.
פעמים רבות נזכרים בני ר' חייא ביחד, אך גם כל אחד כשלעצמו. יהודה, המכונה פעמים "בריבי (=הגדול), נשא את בתו של ר' ינאי מגדולי הדור, שהעריכו מאד, ונפטר בצעירותו עוד בחיי חותנו. חזקיה סידר ברייתות בקובץ משלו ("תנא דבי חזקיה"), ודברים רבים משלו מצויים בתלמוד הבבלי והירושלמי. כמה וכמה פעמים חולקים הוא ור' יוחנן.
בני ר' חייא התגוררו כנראה בטבריה, ושם נקברו יחד עם אביהם.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)