מגדולי האמוראים של ארץ ישראל בדור הראשון לאמוראים. יש אומרים כי היה בנו של לוי בן סיסי, מתלמידיו הגדולים של רבי, ונראה כי הוא עצמו היה גם כן מצעירי תלמידיו של רבי. מצויות מחלוקות מרובות בינו לבין ר' יוחנן, שהיה כנראה צעיר ממנו לימים וכעין תלמיד חבר לו. ופסקו הלכה בדרך כלל כדעת ר' יהושע בן לוי אפילו כנגד ר' יוחנן (שסמכותו היתה גדולה מאד), וכל שכן כנגד חכמים אחרים.
ר' יהושע בן לוי היה גם מגדולי האגדה, ורבים וחשובים מאד דברי האגדה המובאים בשמו. מתוך שהחשיבו את דבריו הביאו דברי אגדה בשמו כסיום לשישה סדרי משנה.
הרבה מאד מסופר על צדקתו וקדושתו, הוא נחשב לאחד מן הצדיקים הגדולים שבכל הדורות. בין השאר מסופר כי היה יושב ליד המסוכנים שבחולי הצרעת ועוסק בתורה. מפורסם היה במיוחד כבעל מופת, בעל גילוי אליהו, אשר תפילתו מתקבלת תמיד. על פי המסורת נמנה בין אותם אנשים שלא שלט בהם מלאך המוות ונכנסו חיים לגן העדן.
הוא העמיד תלמידים הרבה, וכל חכמי הדור שלאחריו היו במידת מה תלמידיו ומוסרים דברי תורה בשמו. בנו, רב יוסף, היה אף, הוא תלמיד חכם וזכה להתחתן עם בית הנשיא. גם בן בנו, ר' מייאשה, היה מאמוראי ארץ ישראל.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)