התוס' (סוכה ז ב ד"ה אחרים) מבארים שאחרים הוא רבי מאיר. מקור דבריהם הוא המעשה המפורסם המובא במסכת הוריות (יג ב) שאחר שהתקין רבן שמעון בן גמליאל שלא יעמדו לכבוד רבי מאיר ורבי נתן, ניסו רבי מאיר ורבי נתן להקשות עליו במסכת 'עוקצין' אותה לא הכיר ולהעבירו מהנשיאות. אך, רבי יעקב בר קרשי שמע את דבריהם והלך ולמד את המסכת מתחת חלונו של רבן שמעון בן גמליאל, ומתוך כך התעורר רבן שמעון בן גמליאל לעסוק גם הוא ב'עוקצין' ולמחר כששאלו אותו רבי מאיר ורבי נתן בעוקצין ידע לענות להם ובסופו של דבר קנסו אותם שלרבי מאיר יקראו 'אחרים אומרים' ולרבי נתן יקראו 'יש אומרים'
ממעשה זה יוצא שרבי מאיר עצמו הוא אחרים.
אך, בספר הכריתות (חלק א שער א אות יט) ובסדר תנאים ואמוראים כתב שקראו לרבי מאיר אחרים רק כשאמר שמועות משמו של אלישע בן אבויה המכונה אחר (כמבואר בחגיגה טו א).
ולכל אחת מהשיטות קשה. לשיטה הראשונה קשה שבהרבה ברייתות נשנים רבי מאיר ואחרים יחד (הליכות עולם שער א פרק ג אות א), לכן לא ייתכן שרבי מאיר הוא אחרים. אך, גם לשיטה השנייה קשה מהמעשה שהבאנו לעיל שם מפורש שאחרים הוא רבי מאיר (של"ה כללי התלמוד כלל יחוסי החכמים).
כמה תירוצים נתנו לקושיות אלו.
ההליכות עולם (שם) מיישב שאכן בהרבה מקומות 'אחרים אומרים' אינו רבי מאיר, וכלל זה אינו מוחלט (ראה: תוס' ברכות ט ב ד"ה אחרים).
השל"ה הקדוש (שם) מבאר שבכל המקומות בהם נשנו רבי מאיר ואחרים באותה ברייתא, יש לומר שבילדותו סבר רבי מאיר כך ובזקנותו סבר אחרת, ואחרים הוא רבי מאיר.
(כתב: ינון קליין)