בשול
הגדרה[1]
- הכשר דבר לאכילה על ידי חום האש
הבישול נוגע להלכה בין מצד עצם פעולתו, ובין מצד הדבר שנתבשל
עצם הבישול
פעולת עצם הבישול בתורת מעשה איסור היא בשני מקומות:
- אסור לבשל בשר בחלב (ראה ערך בשר בחלב).
- אסור לבשל בשבת, בתורת אב-מלאכה (ראה ערך מבשל).
הדבר שנתבשל
בדבר המבושל מצינו מצות ואיסורים:
- מצוה להניף את הזרוע הבשלה מאיל הנזיר וליתן אותה לכהן שיאכלנו (ראה ערך איל נזיר).
- אסור לאכול בשר בחלב שנתבשלו יחד (ראה ערך בשר בחלב).
- אסור לאכול קרבן פסח שנתבשל (ראה ערך אכילת פסחים).
- אסור מדברי סופרים לאכול דבר שנתבשל על ידי גוים (ראה ערך בשולי גוים).
גדר הבישול
על גדרו של בישול דנים מכמה צדדים:
- מצד כח החום: יד סולדת (ראה ערכו), כלי-ראשון (ראה ערכו), כלי-שני (ראה ערכו), עירוי (ראה ערכו).
- מצד האש: בישול בחמה ותולדות חמה וכיוצא (ראה ערך חמי טבריה).
- מצד פעולתו על הדבר המתבשל, כמאכל בן דרוסאי, או בישול כל צרכו (ראה ערך מבשל), בבישול אחר בישול, ובישול אחר אפייה וצלי (ראה ערך הנ"ל).
הערות שוליים