הגדרה^[1] - חציו של פול, בתורת מידת שטח בשיעורי הלכה

היכן מודדים בשיעור זה

הגריס הוזכר כשיעור בדיני תורה לגבי כמה דינים:

• בשיעור של בהרת - מראה לבן של נגע בעור בשרו של אדם - (ראה ערכו) ושאר נגעים (נגעים ו א), בין באדם, בין בבגדים (רמב"ם טומאת צרעת א ז), ובין בבתים (תורת כהנים מצורע ריש פרשה ו; נגעים יב ג; רמב"ם שם יד א).

• בשיעור חיוב קרחה, לקצת תנאים (מכות כ ב. וראה ערך קרחה אם הלכה כך).

• ובדינים שמדרבנן בשיעור של כתמי נדה (משנה נדה נח ב).

מינו וגודלו

הגריס הוא של פול (משנה נדה נח ב), היינו חצי פול (רש"י כריתות ח ב ד"ה כגריס; פירוש המשניות לרמב"ם נגעים ו א), ומחלקו באמצע עוביו, ומודד על ידי הצד הרחב, ואין מודדים על ידי פול שלם, כיון שהוא עגול והמדידה לא תהא מדוייקת (שו"ת חכם צבי סז; תפארת ישראל נגעים שם).

בנגעים

גריס נגעים שאמרו הוא במידה גסה (כלים יז יב), היינו גריס גדול (ראה פירוש המשניות לרמב"ם שם), והוא גריס הקילקי (משנה שם ובנגעים ו א) שכך שמו (פירוש א בערוך ערך קלקי), או שנקרא כך על שם מקומו (פירוש ב שם; פירוש המשניות נגעים שם) העיר קליקיא (ר"ש סיריליאו סוף מעשרות), ויש גורסים: הקלקלי (ראה מלאכת שלמה נגעים שם. וראה ירושלמי נדרים ג ב: האיטלקי).

שיעור הגריס של נגעים הוא מרובע (נגעים ו א), ונחלקו בדבר:

• יש מפרשים שהגריס הקלקי הוא המרובע (רמב"ם טומאת צרעת א ז; ברטנורא מעשרות ה ח. וראה ירושלמי שם ג^[2]).

• ויש מפרשים שהגריס עצמו אינו מרובע, ולא אמרו מרובע אלא שנרבע אותו (ר' ביסנא בירושלמי שם), שהגריס הוא עגול, ומוסיפים עליו את הריבוע (פירוש הרא"ש נגעים שם, וראה משנה אחרונה שם), ואין מצרפים את הרוחב לאורך כדי שיצא שיעור מרובע^[3], שאם אין ברחבו כשיעור גריס, אפילו היה ארכו אמה, הרי זה טהור, וכל השיעורים הלכה למשה מסיני (רמב"ם טומאת צרעת א ח).

היה הנגע עגול או בצורה אחרת, צריך שיהיה בו שיעור כדי שיכנס בתוכו כגריס הקילקי מרובע כדי שיטמא (פירוש המשניות נגעים שם והרע"ב שם, ורצונם לומר שנוכל לעשות בתוכו ריבוע של ארכו כרוחבו).

בכתמים

לגבי איסור נדה הקילו שיכולה אשה לתלות את הכתם שמצאה בבגדה שהוא מדם מאכולת - כינה - עד שיהא גדלו כגריס של פול (ראה ערך כתמים), ובשיעור גריס זה ישנן כמה דעות:

• יש שכתבו שאף גריס זה הוא גריס הקילקי (רמב"ם איסורי ביאה ט ו; הלכות נדה לרמב"ן ד. וראה טוש"ע יורה דעה קצ ה שהביאו שיעורי עדשים שנאמרו בגריס הקליקי).

• ויש אומרים שכיון שלא הזכירו במשנה (נדה נח ב) פול של מקום פלוני ולא פול הבינוני, אלא כגריס של פול סתם, ולכן משערים בכל פול שיזדמן לנו, ואפילו הוא גדול, שהרי אמרו (ראה חולין נה א ונדה שם): כל שיעורי חכמים להחמיר, חוץ מגריס של כתמים שהוא להקל (ראב"ד בבעל הנפש שער הכתמים, וראה חולין שם שבעיקרו נאמר הכלל האמור לענין שמשערים בגריס ועוד ולא במצומצם).

וכן יש מהאחרונים שכתבו שהיו משערים כפול הגדול של מקומם (ראה שו"ת חכם צבי סז).

• אף מבעלי הדעה הראשונה יש שכתבו שאם נזדמן לו גריס גדול מגריס הקילקי - משערים בו (הלכות נדה לרמב"ן שם; טוש"ע שם)^[4].

האם השיעור מדויק

גריס של נגעים הוא קצוב ומצומצם, שאינו לא פחות ולא יותר (פירוש רב האי גאון לנגעים ו א).

גריס של כתמים אמרו בו להקל, שאינו אלא כגריס ועוד (חולין נה א; רמב"ם איסורי ביאה ט ו; טוש"ע יו"ד קצ ה), ככל שיעורים שמדרבנן (רשב"א חולין שם ד"ה אלא, וראה רש"י שם ד"ה חוץ כו' משום דכתמים עצמם מדרבנן).

השיעור המדויק לנגעים

מקום הגריס צריך שיהא אפשר לתת בו תשע עדשות (משנה נגעים ו א; רמב"ם איסורי ביאה ט ו; טוש"ע יו"ד קצ ה) שלש על שלש (רמב"ם שם; רמ"א בשו"ע שם), היינו ארכו ורחבו כשלשה רבועים המקיפים את העדשה העגולה (ראה פירוש המשניות נגעים שם), ומקום העדשה ארבע שערות (וראה ערך עדשה אם היא בינונית או גדולה, וראה שו"ת חכם צבי סז), נמצא מקום הגריס כדי שלשים ושש שערות (משנה שם; רמב"ם טומאת צרעת א ז; טוש"ע שם^[5]), עם החלל שביניהן (ש"ך ס"ק ח), שכל שיער נחשב עם שיעור יניקתו (דרישה שם).

ונחלקו אחרונים אם משערים השערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם (רמ"א בשו"ע שם; שו"ת חכם צבי שם; שו"ע הרב יו"ד שם ס"ק יא); או כמו שהן קבועות בראשו של אדם (אגור הלכות כתמים; ערוך השלחן הל' נדה קצ כג).

כתם ארוך

כתם ארוך מצטרף לכגריס ועוד (נדה נט א; רמב"ם איסורי ביאה ט ו; טוש"ע יו"ד קצ ה), שגריס זה של כתמים אינו צריך להיות מרובע, אלא אפילו הוא ארוך וצר (תורת הבית הקצר להרשב"א ז ד, וראה טוש"ע שם).

יחסו עם מידות אחרות

הגריס הוא קטן מהתורמוס (ראה נדה נח ב) שרחבו כמעה קטנה (רש"י ביצה כה ב ד"ה תורמוס), וכן הגריס הוא פחות מכזית (רש"י שבת כח א ד"ה שרצים).

יש מהראשונים שכתב שאפשר שיהיה ראש אצבע כגריס (רמב"ן קדושין כה א ד"ה כלן); ומהאחרונים יש שכתב שהגריס הוא גדול מרוחב ראש אגודל (תפארת ישראל נגעים ו א, על פי תוספתא שם ב).

יש שכתבו ששיעור הגריס הוא שלש שעורות על שלש שעורות, ששיעור שעורה כשיעור עדשה (מרדכי הל' נדה תשלה; שו"ת מהרי"ו סב); ויש חולקים על שיעור זה (אגור הל' כתמים ,וכתב שטעות סופר הוא במרדכי).

מידת הגריס בימינו

יש מן הראשונים שכתב שאין אנו בקיאים בגודל של גריס (יראים השלם כו)^[6].

אבל כמה מהאחרונים כתבו שיעורי הגריס לפי המידות והמטבעות של זמנם ומקומם, אם על פי גודל הפולים והעדשים (שו"ת חכם צבי סז; שו"ת מעיל צדקה כו), או על פי גודל הסלע, שהגריס הוא פחות מחצי סלע (כריתי ופלתי לסעי' כו, על פי נדה נח ב; שו"ע הרב יו"ד קצ ס"ק יג; לחם ושמלה שם ס"ק יא).

ויש שציירו שיעור הגריס על פי מדידתם בצורות שונות (ראה מעיל צדקה שם)^[7], וצורתו בריבוע ובעיגול היא (מעיל צדקה שם [דפוס פראג] תקי"ז^[8]. וראה הציור בלחם ושמלה שם)

יש שכתבו לשער במידות זמננו בעיגול שקטרו בערך תשע עשרה מ"מ (דרכי תשובה שם ס"ק מ); ויש שנהגו לשער בגודל של מיל ארצישראלי שקטרו עשרים ואחד מ"מ (מנהג ארץ ישראל שהובא בספר שעורי תורה לרבי חיים נאה ג כ. גודל הפרוטה של מדינת ישראל תש"ט הוא כגודל אותו מיל).

הערות שוליים