הגדרת הערך - הלוחות עליהם היו כתובות עשרת הדברות, שניתנו למשה רבינו בסיני

הלוחות הראשונים והשניים

הלוחות - המכונים בכתוב לוּחֹת הַבְּרִית (דברים ט ט,יא,טו), או לֻחֹת הָעֵדֻת (שמות לא יח, ושם לב טו, ושם לד כט) - ניתנו למשה רבינו בהר סיני (שמות לא יח, ודברים ט יא), ועליהם היו חרותות עשרת הדברות (דברים ד יג). פעמיים ניתנו למשה לוחות, לוחות ראשונים שכתוב בהם: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת (שמות לב טז), והם (רש"י אבות ה ו; רבי מתתיהו היצהרי שם; מגן אבות שם) מנויים בין הדברים שנבראו בערב שבת - של בריאת העולם - בין השמשות (משנה שם; אבות דרבי נתן ב; זהר ב פד א), וכן הכתב שעליהם - שבו נכתבו עשרת הדברות (שמות לד כח, ודברים ד יג) - נברא בערב שבת בין השמשות (משנה שם, ופירוש המשניות לרמב"ם שם).

כשירד משה מהר סיני והלוחות בידו - שברם (ראה שמות לב יט) בשבעה-עשר-בתמוז (ראה ערכו. משנה תענית כו א-ב; סדר עולם רבה ו; תנחומא כי תשא לא), ולאחר מכן נצטוה משה לפסול שני לוחות חדשים (שמות לד א), ועלה אתם להר סיני (שם ד), והקדוש ברוך הוא שב וכתב עליהם את עשרת הדברות (שם כח), ונתנם למשה ביום הכיפורים (כן משמע מתענית ל ב, ובבא בתרא קכא א), ומשה נצטוה להכין ארון ולשים בו את את הלוחות (דברים י א-ב), ועשה כאשר צווה (שם שם ה).

הלוחות היו עשוים מאבן (שמות כד יב, ושם לא יח, ושם לד א) ספיר (ספרי בהעלותך קא; שיר השירים רבה ה יד), ומעשה נסים היה בהם, שהיו נגללים כיריעה (כן משמע משיר השירים רבה שם).

גודלם

הלוחות מרובעים (ראה להלן), אורכם ששה טפחים, ורוחבם - כלומר רוחב כל לוח (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ששה, ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)^[1], ומשקלם ארבעים סאה (רבי יהודה ברבי סימון בירושלמי תענית ד ה; מיוחס ליונתן שמות לא יח).

הלוחות היו שוים זה לזה (שמות רבה מז ו; תנחומא כי תשא טז, ושם עקב י; רש"י שמות לא יח) - במראה ובקומה (מדרש הגדול עקב י א) - שנאמר: לֻחֹת (שמות שם) - לשון יחיד; ועוד, שנאמר: שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת (שם), וכל מקום שנאמר "שני" - שוים זה לזה (רבנו בחיי שם), וכשהיו הלוחות מונחים זה ליד זה, היו נראים כלוח אחד (זהר שם).

הכתב

הדברות נכתבו על הלוחות באצבע אלהים (שמות לא יח, ודברים ט י), אש שחורה על גבי אש לבנה (זהר שם; מושב זקנים שמות לב טז), בין בלוחות הראשונים ובין בשניים (רמב"ן שמות לד כח, ודברים י א), והיה הכתב חרות - חקוק (רש"י שמות לב טז) - על הלוחות (שמות שם).

האותיות היו כתובות משני עבריהם של הלוחות, שנאמר: מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים (שמות לב טו). חקיקת האותיות ניקבה את כל הלוח מעבר לעבר (כן משמע משבת קד ב, ומגילה ב ב, ורש"י שבת קד א ד"ה עלויי וד"ה נקרא), וכל תיבה היתה נקראת הפוכה מהצד השני, כגון "נבוב" - אילו היתה כזו תיבה בלוחות (רש"י שם ד"ה נבוב) - היתה נקרא מהצד השני - "בובן" (גמ' שם קד א); ויש שכתבו יותר מזה, שהיו נקראות מכל ארבעת הצדדים של הלוח (רב יהודאי גאון באוצר הגאונים פסחים נד א; רבנו חננאל שם; הערוך, כתב; ברטנורא אבות ה ו; מגן אבות שם).

לתנאים הסוברים שהיו עשרים או ארבעים דברות על כל לוח (ראה להלן), נחלקו ראשונים אם לדעתם לא היו הדברות חקוקות מעבר לעבר (ערוגת הבשם א עמ' 196); או שאף לדעתם היו הדברות חקוקות, ובין שיטה לשיטה היה מקום ריק יותר מכמלא שיטה, ובאותו המקום היו התיבות נקראות מן העבר השני (ערוגת הבשם שם, בשם ר' יוסף בר' דוד).

אותיות מ"ם (ראה ערכו) - סתומה - וסמ"ך (ראה ערכו) שבלוחות - לסוברים שהיו הדברות חקוקות מעבר לעבר (ראה לעיל. ערוגת הבשם שם) - בנס היו עומדות (שבת קד ב, ומגילה ב ב)^[2], שאף על פי שהאותיות חקוקות מעבר לעבר, לא היתה האבן שבתוכן נופלת (רש"י שבת שם ד"ה עלויי וד"ה ונקרא), אף על פי שאין לאבן שבאמצע על מה לסמוך (רבנו חננאל וריטב"א שם)^[3].

הכתיבה בלוחות ראשונים ושניים

על הלוחות הראשונים היו כתובות הדברות הראשונות, שבחומש שמות, ועל הלוחות השניים היו כתובות הדברות השניות, שבחומש דברים, והכתוב: ולמען ייטב לך (דברים ה טז) - שאינו אלא בדברות השניות - לא היה בלוחות הראשונים אלא בשניים בלבד (כן משמע מבבא קמא נד ב - נה א; ראב"ע (קצר) וראב"ע (ארוך) שמות לד א, בשם הגאון; מהר"ם אלאשקר קב, בשם רב שרירא גאון ורב האי גאון)^[4].

מנין הדברות על כל לוח

במנין הדברות שעל הלוחות, נחלקו תנאים:

• יש אומרים שהיו חמש דברות על לוח זה, וחמש על לוח זה (רבי חנינה בן גמליאל בירושלמי שקלים ו א; רבי יהודה בשמות רבה מז ו), שנאמר: עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים (דברים ד יג), והיינו, חמש על כל לוח (ירושלמי שם)^[5], והיו כתובות חמש מול חמש, "אנכי ה' אלהיך" מול "לא תרצח", וכן הלאה (פירוש הרא"ש שמות כ יג; ערוגת הבשם א עמ' 195), חמש הראשונות על הלוח הראשון, וחמש האחרונות על הלוח השני (לקח טוב שמות ג יג; והזהיר שמות לא א; רש"י שיר השירים ד ה; רמב"ן שמות כ יג), והיו כתובות בעשר שורות, כל דברה בשורה (תרגום שיר השירים ה יג).

• יש אומרים עשר על לוח זה, ועשר על לוח זה (חכמים בירושלמי שם; רבי נחמיה בשמות רבה שם, ושיר השירים רבה ה יד), שנאמר: עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים (דברים שם), היינו, עשר על כל לוח (ירושלמי שם)^[6]. ונחלקו הדעות אם לדעה זו בכל לוח היו כתובות חמש בעבר אחד, וחמש מהעבר השני (ראב"ע שמות לד כח); או שכולן נכתבו בצד אחד (הכותב לעין יעקב ירושלמי שקלים ו א).

• יש אומרים עשרים על לוח זה - כלומר שהדברות נכתבו על הלוח כמה פעמים - ועשרים על לוח זה, שנאמר: וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים (רבי שמעון בן יוחאי בירושלמי שם), כנגד התורה שניתנה שתי פעמים (ערוגת הבשם א עמ' 195, בשם ר"מ בר' חסדאי)^[7], והיו כתובות עשרת הדברות פעמיים על כל לוח (ערוגת הבשם שם), ונחלקו הדעות אם לדעה זו הכל היה כתוב מצד אחד של הלוחות (הכותב לעין יעקב שם); או שהיו עשר דברות כתובות מימין הלוח ועשר משמאלו (כן משמע מר"ש סיריליאו שקלים שם, בשם מורו; תפארת ישראל לה).

• ויש אומרים: ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, שנאמר: מִזֶּה וּמִזֶּה - מצדדים שונים - הֵם כְּתֻבִים (שמות לב טו. רבי סימאי בירושלמי שם)^[8], ונחלקו הדעות: יש סוברים שלדעה זו היו כתובות עשרת הדברות שתי פעמים באורך הלוח, ושתי פעמים על שני הצדדים (עץ יוסף לעין יעקב שם); ויש סוברים שהדברות היו כתובות ארבע פעמים על ארבע קרנות הלוח (הכותב לעין יעקב שם); ויש סוברים שהיו כתובות פנים ואחור ימין ושמאל (שו"ת הרדב"ז ג תקמט); ויש סוברים שהיו כתובות משני הצדדים ומלמעלה ומלמטה (תפארת ישראל שם).

פרשיות ודקדוקי תורה

מלבד הדברות שבלוחות, היו כתובים עליהם, בין הדברות, פרשיותיה ודקדוקיה של תורה (חנניה בן אחי רבי יהושע בירושלמי שם; במדבר רבה יג טז; שיר השירים רבה ה יד), ובנס היו הלוחות נמתחים להכילם (שלטי הגבורים (שער אריה) הלשון קעא ב, דף תקעו במהדורת מכון ירושלים); ויש הסוברים שאין זה אלא לדעה שהיו כתובות חמש דברות על כל לוח, וחשבת הדברות הראשונות ארוכות מהאחרונות, ולפיכך נשאר מקום בלוח השני (שו"ת הרדב"ז ג תקמט; שלטי הגבורים שם).

יש סוברים שדווקא בלוחות שניים נכתבו כל פרשיותיה של תורה, אבל בראשונים לא נכתבו אלא עשרת הדברות (יפה מראה לירושלמי שם); ויש סוברים להיפך (תפארת ציון לבמדבר רבה יג טו); ומהם מוסיפים שהלוחות הראשונים היו כתובים משני עבריהם, מצד אחד עשרת הדברות, ומצד שני כל דקדוקי התורה, ואילו השניים היו כתובים מצד אחד בלבד, שלא היו בהם אלא עשרת הדברות (מלבי"ם שמות לד כח).

הערות שוליים