ר' שמעון היה בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא, ותלמידו המובהק.
ר' שמעון היה מצוי בחברת תלמידי רבי הגדולים ונשא ונתן עימם בענייני הלכה שונים. ביחוד היה קשור לר' חייא, שהיה גם ידיד קרוב לו וגם שותפו במסחר המשי. במקומות רבים רואים כי ר' שמעון בר רבי הקפיד על כבודו, בודאי משום שראה בכך את כבוד הנשיאות, ובעיקר דאג לכל דבר שיכול היה להשתמע ממנו איזו שהיא פגיעה בכבוד אביו הגדול.
מימרא אחת לפחות מדבריו מצויה במשנה עצמה, אף כי מבחינת פעולתו הוא שייך לדור המעבר שבין התנאים והאמוראים, ודבריו מובאים לעתים בהקדמת "איתמר" כדרך שנוהגים בדברי האמוראים.
רבי חשבו לגדול בתורה ולפני מותו מינה אותו להיות החכם (כלומר, השלישי בסדר המעלות בסנהדרין, לאחר הנשיא ואב בית הדין), אף כי מינה את אחיו הבכור רבן גמליאל להיות ממלא מקומו בנשיאות.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)