מילון מונחים - אות ר'

א   ב   ג   ד   ה   ו    ז   ח   ט   י    כ   
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

רקמת חיבור

רקמת חיבור

רקמת חיבור היא רקמה התומכת באיברים או ברקמות אחרות, קושרת אותם, מפרידה ביניהם, מגנה עליהם או מרפדת אותם. רקמת החיבור היא הרקמה הנפוצה ורבת המופעים ביותר באורגניזמים מורכבים. רקמות החיבור היסודיות השונות מכילות שלושה מרכיבים קבועים אך הן שונות זו מזו בכמות היחסית של אותם מרכיבים:
1. תאים המייצרים ומפרישים נוזל ומרכיבים אחרים אשר מצטברים ויוצרים את חומר הבסיס של הרקמה.
2. חומר תאי או חומר בסיס המהווה את המסגרת הכללית של הרקמה. הוא כולל נוזל בין תאי ובו סיבי חלבונים שונים ולעתים רב-סוכרים שונים המופרשים מהתאים ברקמה.
3. סיבי חלבון ובעיקר קולגן ואלסטין. סיבי הקולגן מעניקים חוזק וסיבי האלסטין מעניקים גמישות לרקמה.

רקמות החיבור מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: רקמות חיבור יסודיות ורקמות חיבור מתמחות. רקמות חיבור יסודיות שונות זו מזו בכמות היחסית של סיבי הקולגן והאלסטין ובאופן פיזורם בתוך הרקמה. ככל שכמות הסיבים גדולה יותר כך היא קשיחה יותר. הגידים והרצועות הן רקמות חיבור העשויות בעיקר מסיבים. הרקמות העוטפות את השרירים ואיברים נמתחים אחרים עשויות מסיבים בעלי פיזור לא סדיר. רקמות חיבור מתמחות הן הסחוס, העצם, רקמות שומן ואפילו הדם נחשב לרקמת חיבור.

[חזור למעלה]