|
דורשין תחלות הגדרה[1] - כשלמדים דין ממילה שנשנית כמה פעמים בתורה, מצרפים גם הפעם הראשונה ללמוד ממנה ההלכההתנאים נחלקו אם דורשים תחילות, או אין דורשים (ראה מכילתא משפטים מסכתא דנזיקין טו,כ; סנהדרין ג ב; סוכה ו ב. וראה הליכות עולם ד ג, שקבע שמחלוקת תנאים היא).
לדעת הסוברים שדורשים תחילות, אין אומרים שהמילה צריכה לעצמה אלא כשיש מקרא אחד, אבל במקום שיש שני מקראות ושלשה, מכיון שהאחרים באו לדרשה, גם זו לדרשה (חידושי הר"ן סנהדרין ג ב). בדייניםבדורשים תחילות נחלקו בנוגע למספר הדיינים שצריכים לדיני ממונות: לדעת רבי יאשיה, מהפסוק וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים (שמות כב ז) לומדים לדיין אחד; מהפסוק עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם (שם ח) לומדים שנים; ומהפסוק אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים (שם) לומדים שלשה. לדעת רבי יונתן, הפסוק הראשון תחילה נאמר, ואין דורשים תחילות למנין, לפי שבא לגופו ללמד שצריך דיינים מומחים, שאלהים שכתוב בפסוק, הוא לשון גדולה ורבנות (סנהדרין ג ב, ורש"י ד"ה אין); או שאף אם לא נצריך למומחים אין דורשים תחילות (תוס' שם ד"ה אין); ואין כתובים בפסוק אלא שנים, אלא שאין בית דין שקול, ולכן מוסיפים עליהם עוד אחד (מכילתא משפטים מסכתא דנזיקין טו; סנהדרין ג ב. וראה ערך בית דין). ואמרו בגמרא, שיתכן שהכל מודים שבכל מקום אין דורשים תחילות, ודוקא כאן סובר רבי יאשיה שדורשים, שאם לא לדרשה בא היה נאמר ונקרב וגו' אל השופט (סנהדרין ג ב). יוצאים מהכללכתבו הראשונים שיש לדקדק מהו הטעם שמצינו בכמה מקומות שדורשים כל מספר המלים, ולא אמרו שאין דורשים תחילות (תוס' סוכה ו ב ד"ה בדורשים, סנהדרין ג ב ד"ה אין דורשין). והאחרונים כתבו להוכיח מכאן כשיטת הסוברים שדוקא אם הראשון צריך לגופו או לדרשה אין דורשים תחילות, ובכל אלה המקומות אין דרשה מיוחדת מהראשון (ערוך לנר סוכה שם). ויש מהאחרונים שכתב שמצינו במקומות רבים בתורת כהנים שבמקום שהראשון צריך לגופו אין דורשים תחילות, ובמקום שיש איזה שינוי גם בראשון דורשים תחילות (המלבי"ם באילת השחר רמב - רמד). הערות שוליים
ערכים סמוכים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|