|
דוכן הגדרה[1] - מדרגה במקדש, לעמידת הלוים בשעת שירה על הקרבן, או לכהנים בשעת נשיאת-כפים מהותו ומיקומודוכן פירושו כעין אצטבא (ערוך ערך דכן; רש"י ערכין יא ב ד"ה דוכן; פירוש המשניות לרמב"ם כלים ז ב), ולפיכך נקרא המקום בבית המקדש, בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, שהיה גבוה מקרקע שלפניו ועשוי כמין אצטבא, בשם דוכן (רבי אליעזר בן יעקב במסכת מידות ב ו, וברטנורא שם, ורש"י ערכין שם; רמב"ם בית הבחירה ו ג). בדוכן היו שלש מעלות (ראה רש"י יומא טז א ד"ה ובו, וברטנורא שם, ורמב"ם שם. וראה מאירי מידות שם) שהיו משוכות לצד מערב - לכיון עזרת כהנים (תפארת ישראל שם אות סג, ובסימניו לצורת בית המקדש אות כה, וכן כתב בספר עזרת כהנים מידות שם ד"ה ובה שלש) - וכל מעלה היתה בגובה חצי אמה, והיה נתון על מעלה אחת בגובה אמה שבין עזרת ישראל לעזרת כהנים (מידות שם), ויחדיו היו ארבע מעלות (תפארת ישראל ועזרת כהנים שם). אורכושלש המעלות של דוכן היו לכל אורך עזרת כהנים - היינו בכל רחבה שמצפון לדרום - ולא רק כנגד המזבח בלבד (תוספות ישנים יומא טז א ד"ה אי אמרת), באורך מאה ושלשים וחמש אמה כרוחב העזרה (שלטי גבורים פי"ד, וכן הוא בציור בית המקדש של התפארת ישראל למסכת מידות, ובסימניו שם אות כה. וראה ערך בית המקדש), שכן שנינו שעל ידי שלש המעלות, יחד עם המעלה הראשונה, היתה עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה (משנה מידות ב ו. תוספות ישנים יומא שם, וראה להלן שדבר זה שנוי במחלוקת). ויש שכתב שהדוכן לא היה משוך בכל העזרה מצפון לדרום אלא כנגד המזבח בלבד, והוכיח כן מהפסוק: וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרֲרִים וגו' עֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ (דברי הימים ב ה יב), שמשמע שהדוכן שעליו עמדו הלוים היה רק כנגד המזבח (חנוכת הבית אות כג, בשם חכם אחד, הביאו בספר עזרת כהנים מידות ב ו ד"ה והדוכן ב[2]). האם הדוכן היה בנין בפני עצמו
בשטח איזו עזרה נבנהשלש המעלות של הדוכן היו מאחת עשרה האמה של עזרת כהנים (ראה פירוש הרא"ש מידות ב ה ד"ה שעליהן, ושם ו ד"ה מעלה, וכן מבואר ברמב"ם בית הבחירה ו ג[3]); ויש שנראה מדבריהם שמקום הדוכן היה בעזרת ישראל (ראה רש"י יומא טז א ד"ה ותנן, ומאירי שם, וברטנורא מידות ב ו שהמעלה הגבוהה אמה היתה בעזרת ישראל, ומשמע שגם הדוכן היה שם, וכן הוכיח בעזרת כהנים מידות שם ד"ה ובה, בדעת בדעת שלטי גבורים פכ"ז). שימושודוכן זה שימש מקום לעמידת הלוים בשעה שאומרים שירה על הקרבן (ראה ערך שירה. רש"י יומא טז א ד"ה ודוכן[4]; רמב"ם בית הבחירה ו ו; פירוש הרא"ש מידות ב ה ו; ברטנורא שם ו), אבל על חמש עשרה המעלות העולות מעזרת נשים לעזרת ישראל (ראה ערך בית המקדש) היו הלוים עומדים בשיר רק בשמחת בית השואבה (רש"י סוכה נא ב ד"ה שעליהן, ותוספות שם א ד"ה שעליהן. וראה ערך שמחת בית השואבה), וכן נקרא מקום עמידת הלוים בשיר על הקרבן בשם דוכן במשנה (קדושין עו א מן הדוכן ולמעלה, ורש"י ד"ה ולא; ערכין יג ב אין פוחתין מי"ב לוים עומדים על הדוכן) ובגמרא (סוכה נא א מעלין מדוכן ליוחסין, וכן ערכין יא א). בכתוב נקרא דוכן זה בשם גְּדֶרֶת הֲגִינָה (יחזקאל מב יב), ותרגומו: "דוכן ליואי" (יונתן שם), ונקרא כן מפני שהיה עשוי בנין גדר אבנים עם מעלות (רש"י ורד"ק שם), והגינה כמו נגינה, לפי שהיו מנגנים עליו (ראה רש"י שם, ופירוש הרא"ש מידות ב ו, ופירוש ב במצודת ציון שם); ויש מפרשים הגינה נאה, מלשון הגונה (רד"ק שם). יש מהראשונים שחולק וסובר שהדוכן של שלש המעלות שבראש עזרת כהנים היה משמש לכהנים לנשיאת כפים, והלוים היו עומדים בראש עזרה שלהם - היינו בחמש עשרה המעלות שמעזרת נשים לעזרת ישראל (ראה זבחים קטז ב, שעזרת נשים היא מחנה לויה, וראה ערך מחנות) - וכך נאה, ברכת כהנים בראש עזרתם, ושל לוים בראש עזרתם, וישראל ביניהם (פירוש הר"ש מידות שם, וכן כתב בתפארת ישראל שם אות סד[5]), וכתבו אחרונים שאף לדעה זו עיקר דוכן הכהנים היה במעלות האולם, אלא שאם היה דוחק באותן המעלות מחמת ריבוי כהנים, היו שאר הכהנים נושאים כפיהם על דוכן זה שבראש עזרת כהנים (תפארת ישראל שם, שלא לחלוק על משנה מפורשת בתמיד פרק ז[6]). דוכן שבבית הכנסתבמובן הרחב נקרא דוכן גם מקום נשיאת הכפים של הכהנים בבית הכנסת (ראה שבת קיח ב: אם אומרים לי וכו' עלה לדוכן וכו', ורבי יוסי היה אחר החורבן, וראה סוטה לח ב בית הכנסת שכולה כהנים כו' לדוכן, וכן בראשונים וטוש"ע אורח חיים קכח). הערות שוליים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
