הוא סומכוס בן יוסף, בדור האחרון לתנאים. סומכוס היה תלמידו המובהק של ר' מאיר, ומסר הרבה מתורתו של ר' מאיר. כתלמיד מובהק של רבו השתדל, אף לאחר מותו, להסביר את תורתו. סומכוס היה מפורסם - כרבו - בחריפותו היתרה, עד שאמרו עליו שהיה אומר על כל הלכה ארבעים ושמונה טעמים, להוכיחה ולבססה. ונראה כי היה נחשב כגדול הדור, לפי שמצאנוהו חולק אף עם התנאים הגדולים, חבריו של ר' מאיר - עם ר' יוסי, ר' אליעזר בן יעקב ועוד. ואפילו ר' נתן שאל דברי תורה ממנו.
כנראה שהאריך ימים הרבה כי מצאנו שגם האמורא רב הספיק לראותו ולקבל תורה ממנו.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)