תולדות חייו: עולא הינו אמורא מדור שני-שלישי לאמוראי ארץ ישראל, תלמיד מובהק של רבי יוחנן וכן תלמיד לרבי אלעזר בן פדת. שם אביו: ישמעאל. מתלמידיו: רבי אבא ורבה בר בר חנה, רבה רב יוסף ורבי זירא.
עולא התבטא מידי פעם בגנות בני בבל ומנהגיהם, ובשבחה של ארץ ישראל. ממאמריו: "מיום שחרב בית המקדש, אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" (ברכות דף ח ע"א).
נסיעותיו לבבל: עולא קרוי בתלמוד הירושלמי בתואר 'נחותא' ובתלמוד הבבלי בתואר 'רבותינו היורדין מארץ ישראל' (ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג. בבלי ברכות דף לח ע"ב), לפי שהִרבה בנסיעות לבבל וחזרה לארץ ישראל, והעביר את דברי האמוראים בין שני מרכזי תורה אלו. גם יתכן שבנסיעותיו לבבל, אסף תרומות עבור מרכז התורה בארץ ישראל. בנסיעותיו של עולא לבבל התקבל בביתם של רב יהודה ושל רב נחמן, וכן נפגש עם רב חסדא ואמוראים נוספים. בירושלמי מסופר (ירושלמי כלאים שם), שעולא נפטר בבבל, ולפני מותו בכה שלא זכה למות בארץ ישראל. כשניחמוהו שיעלו את ארונו לארץ ישראל, בכה ואמר: "לא דומה הפולט נפשו בחיק אמו לפולטה בחיק נוכריה".
(כתב: הרב אוריאל לוי)