הגדרה^[1] - אופני הנזק, המפורשים בתורה, שאדם עושה לחברו, על ידי גופו, או על ידי רכושו.

פרטי האבות

במשנה (בבא קמא ב א) מפורשים ארבעה אבות^[2]:

א. השור, כולל לפי דברי רב (שם ג ב) שלשה דברים: קרן, שן ורגל; לדברי שמואל (שם ד א) פירושו של שור הוא רגל בלבד; לפי הירושלמי (בבא קמא א א), השור זה הקרן בלבד.

ב. הבור.

ג. המבעה - לפי דברי רב (שם ג ב) הוא אדם המזיק בגופו; לדברי שמואל (שם) זה שן; לדעת הירושלמי (שם) מבעה כולל שן ורגל.

ד. ההבער, זה האש.

בתלמוד יש מי שהוסיף עליהם עד שלשה עשר (רב אושעיא, בבא קמא ד ב), ויש מי שהוסיף עליהם עד עשרים וארבעה (רבי חייא, שם). נוסף לכל אלה עוד ארבעה מזיקים נחשבים לאבות (ראה בבא קמא ה א; תוס' שם ד"ה למעוטי).

תכונת האבות והתולדות

האבות שבמשנה המפורשים בתורה נקראים אבות, לפי שיש להם תולדות, והם הנזקים הדומים אל האבות באופיים ובתכונתם, אבל אינם מפורשים בתורה:

• קרן, אופייה היא כוונתו של השור להזיק. תולדה של קרן: נגיפה בגוף, נשיכה, רביצה על כלים במכוון לשברם, או בעיטה ברגל בכוונה להזיק (שם ב ב).

• שן, יש הנאה להיזקה. תולדותיה: התחככה הבהמה בכותל להנאתה והפילתו, או התגלגלה על פירות להנאתה וטנפתם (שם ג א), או שדרסה על נוד מלא שמן ונהנה גופה מהסיכה (ירושלמי בבא קמא א א).

• רגל, היזקה מצוי, שרגילה להזיק בדרך הילוכה. תולדותיה: הזיקה בגופה דרך הילוכה, בשערה דרך הילוכה, שנדבקה שערה בכלי וגררתו, בשליף - שק קטן - שעליה, ברסן שבפיה, בזוגים שבצוארה, באוכף שעליה, או בקרון שהיא מושכת בו (בבא קמא שם), וכן אם כשכשה בזנבה כדרכה והזיקה (שם יט ב).

• בור, תחילת עשייתו לנזק (שם ג ב), התקלה עומדת במקומה, והעובר עליו ניזוק (טור ושלחן ערוך חושן משפט תי א. ועי' אבן האזל נזקי ממון יג יט). תולדותיו: אבנו, סכינו, ומשאו של אדם שהניחם ברשות הרבים ונתקלו בהם (בבא קמא ג א).

• אדם, מזיק בגופו. תולדתו: אם הוא מזיק על ידי כיחו וניעו, כגון רוק היוצא ממנו ובדרך הילוכו טינף בגדים או כלים (שם ג ב)^[3].

• אש, כח אחר - הרוח - מעורב בה. תולדותיה: אבנו, סכינו, ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג, ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם (שם).

לשאר האבות אין תולדות, ונקראים אבות, לפי שדינם כארבעה האבות לתשלומים מן המיטב, אף על פי שאינם דומים להם בתכונתם כתולדות (שם ה א, ותוס' ד"ה כולם).

תשלומיהם

כל האבות (מלבד שור תם), משלמים על היזקיהם נזק שלם ממיטב נכסיהם (שם ה א).

אף תולדותיהם כיוצא בהם, מלבד תולדה אחת של רגל והיא צרורות - שניתזו צרורות מתחת רגליה של בהמה בדרך הילוכה והזיקו (רמב"ם נזקי ממון ב ג) - שאינה משלמת אלא חצי נזק, ודבר זה הלכה מפי הקבלה (שם ג ב).

הערות שוליים