שמאי הזקן (תואר על שם גדולתו בתורה) כיהן כאב בית דין בצידו של הלל הנשיא, בתקופת הורדוס המלך ובניו, כמאה שנה לפני חורבן בית המקדש.
היה תלמידם של שמעיה ואבטליון, ורבם של רבן יוחנן בן זכאי ובבא בן בוטא.
תלמידיו ובית מדרשו קרויים בשם בית שמאי, ובמחלוקות בין בית שמאי לבין בית הלל הלכה כבית הלל שבדרך כלל הם המקלים.
נאמר בגמרא: "לעולם יהיה האדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי" (שבת דף ל ע"ב). "אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה, אומר זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה, מניח את השנייה ואוכל את הראשונה" (ביצה דף טז ע"א). "שמאי אומר: עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (אבות פרק א משנה טו).
(כתב: הרב אוריאל לוי)