רבותיו וישיבתו: אביי היה מדור רביעי לאמוראי בבל. היה תלמיד מובהק לרבה ולרב יוסף, ראשי ישיבת פומבדיתא בדור השלישי, וחבר מובהק לרבא. אחרי מות רב יוסף רבו, התמנה אביי כממלא מקומו בראשות ישיבת פומבדיתא (הוריות דף יד ע"א) (4097-4083). אחרי מות אביי, הצטרפו תלמידיו לישיבתו של רבא במחוזא. אביי היה רבם המובהק של רב פפא - ראש ישיבת נרש, ושל רב זביד - ראש ישיבת פומבדיתא.
תולדות חייו: אביי נולד יתום. כשעברתו אמו מת אביו, וכשילדתו מתה אמו (קידושין דף לא ע"ב. שבת קלד ע"א). אביי גדל בבית רבה דודו, אשר אמצו כבן. עיתים אביי אומר דברים בשם אמו, והכוונה לאישה שגידלתו ושאביי כיבדה כאם. שמו האמיתי של אביי היה נחמני, כשם סבו (אביו של רבה). אולם רבה נמנע מלקוראו בשם אביו, וכינהו בשם אביי - מלשון אבי. שמו בראשי תיבות רומז לפסוק: "אשר בך ירוחם יתום". אביי סבל מחולשה ומחלת מעיים. למד תורה מתוך עוני, אך אחר כך העשיר. היה מזרעו של עלי הכהן, לא האריך ימים ונפטר בגיל ששים.
אביי ורבא: רוב עיונו של אביי היה עם רבא חברו - עיונים הלכתיים המכונים 'הוויות דאביי ורבא'. במחלוקות ביניהם נפסקה הלכה כרבא, מלבד בששה דברים הרמוזים בראשי התיבות: יע"ל קג"ם (סנהדרין דף כז ע"א וברש"י שם). בימי אביי ורבא הפכה הנצרות לדת הרשמית בקיסרות הרומית, והתחילה תקופת שמד ורדיפה כלפי היהדות והישיבות בארץ ישראל. כתוצאה מכך רבים מחכמי ארץ ישראל ירדו לבבל, ולימוד התורה בבבל התרחב והעמיק.
(כתב: הרב אוריאל לוי)