לא נתבררה בדיוק זהותו של חכם זה, שנזכר פעמים אחדות בתלמוד. יש הסבורים כי מדובר ברב אושעיא, בן הדור השלישי לאמוראים שעלה מבבל עם אחיו ר' חנינא, ולמד תורה מפי ר' יוחנן.
במקום אחר מסופר כי היה היה דורש ומוכיח את הרבים, ודבריו היו נשמעים, שהיה דורש לשם שמים. ייתכן כי דבר זה מסביר את הכינוי "זעירא" (=הקטן), שהיה מקטין עצמו. וייתכן כי הוא עצמו היה מכנה עצמו כך מתוך ענוה. יש גם מציעים כי הוא ר' הושעיא איש טרייא, מאמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי. יש מסבירים "זעירא" במובן קטן קומה, או שהוא קרוי "זעירא" מפני שהיה חכם אחר גדול יותר בשם אושעיא. ואילו רש"י מביא פירוש (להלן לא,א) ש"אושעיא זעירא" היה שמו הפרטי.
אף במשמעות "דמן חבריא" נחלקו המפרשים. רש"י הסביר - הצעיר בבני החבורה בישיבה (ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב). לעומת זאת, בעלי התוספות סבורים כי "חבריא" הוא שם מקום, המוזכר במדרש, שזיהויו אינו ידוע.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)