הוא אדמון בן גדאי, מחכמי ירושלים בדור שלפני חורבן הבית. אדמון היה אחד משני "דייני גזירות" שהיו בירושלים, שעמדו בראש דייני העיר וממונים עליהם, ואף היה בכוחם ומתפקידם לתקן תקנות ולגזור גזירות קבועות על הציבור בענייני גזילות ונזקין, במשניות בסוף מסכת כתובות (קח,ב - קי,א) מובאים כמה דברי הלכה בשמו של אדמון.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)